חיפוש

אספרגוס-אספרג מאכל

מעט היסטוריה. האספרג הוא ממשפחת השושניים (הבצל), גדל בבר וידועים כ 150 מינים הגדלים באגן הים התיכון ואפריקה. בארץ שלושה מינים בר. גידול האספרג התרבותי ידוע עוד מהמאה הרביעית לפנ"הס והיה נחשב לירק אציל בעיני עשירי רומא. לארץ הביאו את הגידול עולי גרמניה בשנות ה 30 של המאה ה 20, אך כנראה בגלל תנאי החיים הקשים בארץ באותם זמנים האספרג לא זכה לתפוצה. נעשו נסיונות נוספים בשנות ה 50 אך גם הם לא צלחו. מראשית שנות ה 80 ובעזרתו של המדריך חיים אבירם ז"ל, זכה האספרג לעדנה. כיום הוא מגודל ברחבי הארץ מעמק יזרעאל דרך מישור החוף, לכיש עד בקעת הירדן.
אצלנו הגידול נעשה בשטח פתוח באדמה מקומית. כיום משתרע על פני 40 ד', מחולק ל 6 חלקות. שתילת החלקות נעה בין השנים 1994 – 2000.

הזנים – Atlas, Apollo, ומעט Grande פותחו ב Davis, קליפורניה ע"י Brian Benson. שלושת הזנים מאוד איכותיים ואיננו מבחינים ביניהם. הגידול הוא מטע רב שנתי ואם החלקה נשמרת מהשתלטות עשבים היא יכולה להיות מסחרית גם עד 15 שנים. האספרג הוא צמח עשבוני בעל עלים קשקשיים קטנים וענפים עגולים ודקים הנראים כמו עלווה. הפרחים לבנים כמו פעמוים קטנים. הצמח דו ביתי כאשר יש צמח בעל פרחים זכריים המכילים אבקנים וצמח נקבי בעל שחלות המתפתח לאחר הפריה לפרי כדורי קטן בצבע אדום. קיימת סברה שהצמחים הזכריים מפתחים שיפודים יותר איכותיים. החלק האכיל באספרג הוא
השיפוד הבוקע מהקרקע בעודו ניצן סגור ולפני שהוא מפתח העלווה. כאשר הטמפרטורות יורדות בחורף, דצמבר – מרץ, הגידול נכנס לתרדמה ומתעורר באביב. קיימות שתי שיטות קטיף שונות זו מזו. האירופית – שבה מתללים בסתיו את הערוגה. באביב השיפוד נקטף בתוך תלולית האדמה כאשר עדיין לא נוצרה פוטוסינטזה כך שהשיפוד הוא לבקן והתוצאה אספג לבן. בעבר זה נחשב אנין. היום ההתיחסות היא שונה א. כי שיטה זו דורשת יותר עבודת ידים וגם תילול עם כלי מיוחד, ב. כי היום ירוק נחשב יותר בריא וגם טעים. השיטה האמריקאית – קוטפים האספרג כיומיים שלושה לאחר שהציץ מהאדמה באורך כ 25 ס"מ. הקטיף נעשה בעזרת מזמרת ירקות.

הקטיף – באירופה קוטפים רק באביב כאשר האספרג צץ באופן ספונטני, לעומת זאת הקטיף הירוק אפשרי בכל חדשי השנה גם החמים. מכסחים את הענפים ירוקים וכעבור כעשרה ימים מתחילים לצוץ השיפודים. אוספים אותם מדי בוקר במשך כ 6 שבועות. כאשר מפסיקים לקטוף העלווה הירוקה מתחדשת והצמח אוגר חמרי תשמורת בשרשים.

המיון – האספרג מובא מהשדה לבית האריזה במהירות האפשרית. ראשית הוא ממוין לפי 5 עוביים שונים. לאחר מכן הוא מובא לשולחן החיתוך כדי לקבל אורך אחיד כ 25 ס"מ. הפעולה האחרונה היא שקילה ואיגוד הנצרים. משקל החבילה 400 גר'. הנצרים נשמרים בתוך אמבטיות עם מעט מים בתחתית בתוך המקרר עד לאריזה ומשלוח. עבודת המיון אורכת זמן זהה לקטיף כאשר בשעה פועל קוטף וממין 3 ק"ג.

השיווק – בארץ בלבד , ניתן להשיג במרכולים.